גול עצמי

משורר : יובל פז

ספר : קריאת משחק

שנת יציאה :

 

"בצהרי היום הכל צבוע אדום

ואין קץ לילדות שחלפה כך פתאום"

(רמי פורטיס)

 

 

  1. לפעמים

 

לִפְעָמִים זֶה לָקַח שָׁעָה

לִפְעָמִים חֲצִי שָׁעָה

וְלִפְעָמִים לֹא עָבְרוּ אֲפִלּוּ עֶשֶׂר דַּקּוֹת

עַד שֶׁהַכַּדּוּר נָפַל לַיַּרְקוֹן.

הָיִינוּ יוֹשְׁבִים עַל שְׂפַת הַמַּיִם

מְחַכִּים שֶׁתַּעֲבֹר סִירָה

וּבֵינְתַיִם מְרַכְלִים עַל הַבָּנוֹת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. עוד לפני הצלצול

 

מַכְנִיסִים אֶת הַסֵּפֶר וְהַמַּחְבֶּרֶת לַתִּיק

מְחַלְּצִים אֶת הַכַּדּוּר מֵהַשַּׂקִּית

מִתְחַלְּקִים בְּשֶׁקֶט לִקְבוּצוֹת

סוֹפְרִים אֶת הַדַּקּוֹת.

מוֹתְחִים אֶת מֵיתְרֵי הַקּוֹל

שֶׁלֹּא יִקָּרְעוּ עִם כִּבּוּשׁ הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן

שֶׁיְּצַלְצֵל אֶת שִׂמְחַת הַהַפְסָקָה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. חיסול חשבונות

 

כְּשֶׁלַּגְּדוֹלִים הָיָה חָסֵר שַׂחְקָן

הֵם הָיוּ מַכְנִיסִים אוֹתִי לַשַּׁעַר

וַאֲנִי הָיִיתִי מְאֻשָּׁר.

 

אֶחָד מֵהַגְּדוֹלִים הָיָה אָחִי

שֶׁבִּמְקוֹם לֵב הָיְתָה לוֹ רֶגֶל מִבַּרְזֶל.

הוּא הָיָה מְפוֹצֵץ אוֹתִי מִשְּׁנֵי מֶטֶר

וְכָּכָה סוֹגֵר אִתִּי חֶשְׁבּוֹנוֹת מֵהַבַּיִת.

 

פַּעַם יָשַׁבְתִּי בַּצַּד חָבוּט וְרוֹעֵד

וּבְדִיּוּק אִמָּא שֶׁלִּי עָבְרָה לְיַד הַמִּגְרָשׁ.

הִיא הִתְקָרְבָה אֵלַי כּוֹעֶסֶת –

אֵיךְ זֶה שֶׁאֲנִי יוֹצֵא בְּיוֹם כָּזֶה

בְּלִי סְוֶדֶר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. איך זה נגמר

 

פִּתְאֹם הָיָה מוֹפִיעַ קָלָוָואנִי בִּצְעָקוֹת:

"אִם אֲנִי לֹא מְשַׂחֵק אֵין מִשְׂחָק!"

הָיִינוּ מַפְסִיקִים וּמַתְחִילִים מֵחָדָשׁ.

יָדַעְנוּ שֶׁהוּא חַיָּב לְנַצֵּחַ

כִּי אַחֶרֶת יִהְיוּ מַכּוֹת

אָז נָתַנּוּ לוֹ לְהַעֲבִיר אֶת כֻּלָּם

וּבַסּוֹף לְהַבְקִיעַ.

כְּשֶׁכֻּלָּם כְּבָר רָצוּ לָלֶכֶת הַבַּיְתָה

הוּא הָיָה מִתְעַצְבֵּן

מַרְבִּיץ לָרִאשׁוֹן שֶׁתָּפַס

וּבוֹעֵט אֶת הַכַּדּוּר לַגַּג.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. גג

 

בָּעֶרֶב

אַחֲרֵי שֶׁהַמִּשְׂחָק נִגְמָר

וְכֻלָּם הוֹלְכִים הַבַּיְתָה

הַצְּעָקוֹת הַקְּלָלוֹת הַמַּכּוֹת

שֶׁקֹּדֶם הִרְעִידוּ רְשָׁתוֹת

מִתְפּוֹגְגוֹת לְאַט.

 

אֲנִי מְטַפֵּס עַל הַגַּג

יוֹשֵׁב עַל הַקָּצֶה

הָרַגְלַיִם תְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר

מִסְתַּכֵּל עַל הַמִּגְרָשׁ הַשּׁוֹתֵק

כְּמוֹ בֻּבָּה תְּלוּיָה עַל אַנְקוֹל

בַּחֲנוּת צַעֲצוּעִים.

 

הַכֹּל נִסְלָח עַכְשָׁו.

אֲפִלּוּ הַכַּדּוּר שֶׁשֻּׁגַּר לַשָּׁמַיִם

טָס מֵעַל עֲצֵי הַפִיקוּס

חָצָה אֶת הַכְּבִישׁ

וְנִפֵּץ אֶת שִׁמְשַׁת הַגְּלִידֶרִיָּה

בִּרְחוֹב יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי 55.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. הדקה ה־91

 

עַל שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ בִּבְּלוּמְפִילְד

הָיָה כָּתוּב:

כַּדּוּרֶגֶל מְשַׂחֲקִים 90 דַּקּוֹת.

 

אֲבָל אוֹתִי עִנְיְנָה הַדַּקָּה הַ־91

לִרְאוֹת אֶת שַׂחְקָנֵי הַקְּבוּצוֹת הַיְרִיבוֹת

לוֹחֲצִים יָדַיִם, לִפְעָמִים מִתְחַבְּקִים

עַל רֶקַע שִׁירַת מַחֲנוֹת הָאוֹהֲדִים בְּמַקְהֵלָה:

"שׁוֹאָה לְמַכַּבִּי, הַפּוֹעֵל חִיזְבֻּאלְלָה"

 

אָז יָדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בִּשְׁנֵי מִשְׂחָקִים

זֶה שֶׁל הַדֶּשֶׁא הָרַךְ

וְזֶה שֶׁל הַבֶּטוֹן הַקָּשֶׁה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. גאווה

 

כְּשֶׁנִּצַּחְנוּ בַּדֶּרְבִּי

הָיִינוּ נוֹסְעִים לֶאֱכֹל

גְּלִידָה מוֹנְטָנָה

עִם קַצֶּפֶת וְדֻבְדְּבָנִים.

בַּלַּיְלָה לֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן.

רָצִיתִי שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר בֹּקֶר

לָלֶכֶת לְבֵית־הַסֵּפֶר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. מוכר הארטיקים

 

גּוּפִיָּה לְבָנָה

מִכְנָסַיִם קְצָרִים

הַכִּיסִים מְנֻפָּחִים מִכֶּסֶף

צוֹעֵק: "הָלוֹ אַרְטִיק"

מְאַיֵּם: "אֲנִי הוֹלֵךְ…"

אֲנִי עוֹקֵב אַחֲרָיו

וְשׁוּב מְפַסְפֵס אֶת הַגּוֹל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. בן זונה

 

הָאוֹהֵד צָעַק לַשּוֹפֵט: "זוֹנָה מִי שֶׁעָשְׂתָה אוֹתְךָ

וְשֶׁתִּלְבַּשׁ כָּל הַחַיִּים שָׁחוֹר"

וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁלְּכָל יֶלֶד יֵשׁ אִמָּא שֶׁאוֹהֶבֶת אוֹתוֹ

אֲפִלּוּ אִם הוּא עוֹשֶׂה טָעֻיּוֹת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. משחק התקפי

 

אַחֲרֵי שֶׁהָיִינוּ מַבְקִיעִים, אַבָּא הָיָה מַחֲוִיר

מְמַלְמֵל: "עַכְשָׁו הֵם יַעֲלוּ חָזָק לְהַתְקָפָה"

וַאֲנִי פָּחַדְתִּי שֶׁהוּא יְקַבֵּל הַתְקָפַת לֵב.

כָּכָה שִׂחַקְנוּ שָׁנִים בְּלִי הֲגַנָּה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  1. אחרי המשחק

 

אַבָּא רוֹעֵד עַל הַהֶגֶה בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה

מְשַׁחְזֵר בִּדְמָמָה אֶת הַהַחְמָצָה הַגְּדוֹלָה.

וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל מֵהַחַלּוֹן עַל הַמּוּסַכִּים הַשּׁוֹמְמִים לְיַד בְּלוּמְפִילְד

שֶׁיִּתְמַלְּאוּ מָחָר בַּאֲנָשִׁים וּבִמְכוֹנִיּוֹת מְקֻלְקָלוֹת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *