והעיר נהפכת

משורר : אמיר אור

ספר : פדיון המת

שנת יציאה : 2012

שֶׁמֶשׁ מֵעַל גַּגּוֹת, שֶׁמֶשׁ עַל הָעִיר,

מֵעַל הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים, מֵעַל לוֹגְמֵי הַקָּפֶה,

מֵעַל עֲשַׁן הַמְּכוֹנִיּוֹת, מֵעַל אוֹהֲבִים וְאַהֲבָתָם –

עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ, עוֹלָם כְּמִנְהָגָם, אֲבָל סוֹפוֹ בְּתוֹכוֹ,

בְּתוֹכָם.

 

עוֹד מְעַט וְהָעִיר נֶהְפֶּכֶת

עַל רִשְׁרוּשׁ עֲטִיפוֹת כְּרִיכֵי הַמִּזְנוֹנִים,

וְעַל מִלְמוּל הַפְּקִידִים הָרְתוּמִים לְשֻׁלְחָנָם,

עַל קִרְקוּשׁ תֻּפֵּי כְּבִיסָה בַּמִּכְבָּסָה הַצִּבּוּרִית,

וְעַל חֵרוּק שִׁנֵּיהֶם וּרְכִינַת רֹאשָׁם

שֶׁל פּוֹעֲלֵי הַפִּירָמִידוֹת וְשֶׁל עַבְדֵי הַקַּבְּלָנִים,

אֵלֶּה הַזָּרִים וְאֵלֶּה הַמֻּכָּרִים,

וְעַל תּוֹדוֹת גְּמוּלֵי הַחֶסֶד, נִתְמְכֵי סְעֻדָּתָם,

הַמְחַפְּשִׂים וּמוֹצְאִים

בָּאַשְׁפָּה אֶת מִחְיָתָם.

 

עוֹד מְעַט וְהָעִיר נֶהְפֶּכֶת

עַל מַגְּשֵׁי הַמֶּלְצָרִים הָרָצִים לְשֵׁרוּתָם

שֶׁל מַנְכָּ"לִים קְטַנִּים וּמַנְכָּ"לִים גְּדוֹלִים,

שֶׁל אֲצִילֵי וְעָדִים מוּרָמִים מֵעַם,

גְּבִירֵי נְמֵלִים וּמַיִם וְחַשְׁמַל,

וְשֶׁל פּוֹלִיטִיקָאִים, נִבְחָרֵינוּ,

שֶׁצַּלַּחְתָּם אָמָּנוּתָם;

עַל צִלְצוּל כּוֹסוֹת הַבְּדֹלַח שֶׁל הוֹד טַיְקוּנוּתָם,

אֲדוֹנֵי הַמָּזוֹן וְהַדֶּלֶק וְהַבַּנְק

אוֹכְלֵי עֲמָלֵנוּ, פַּרְעוֹנֵי יִשְׂרָאֵל,

אֲשֶׁר כֻּלָּנוּ לְרַגְלֵיהֶם כַּנְּמָלִים בַּעֲמָלָן,

וְאִם נִפֹּל יָבוֹאוּ בָּנֵינוּ אַחֲרֵינוּ –

אֲרִיסִים, טֶכְנָאִים וּמְשָׁרְתִים לְשָׁרְתָם.

 

עוֹד מְעַט וְהָעִיר נֶהְפֶּכֶת

עַל תַּלְמוּד הַמּוֹרִים הַמְדֻכָּאִים עַד עֲפָרָם,

וְעַל קִצְבוֹת הָאַבְרֵכִים, נִדּוֹנֵי תַּלְמוּד הַנֵּצַח,

הַסְּמוּכִים בְּהַסְמָכָה עַל שֻׁלְחַן כֻּלָּם;

עַל קַבְּלָנֵי הַקּוֹלוֹת וְהַמַּצְבִּיעִים בַּסָּךְ,

עַל מֶרְכְּזֵי הַמִּפְלָגוֹת, עַל הַכְּרָזוֹת, עַל הַהַכְרָזוֹת,

וְעַל הַקַּלְפִּיּוֹת הָרֵיקוֹת

מִקּוֹלֵנוּ שֶׁנָּדַם.

 

עוֹד מְעַט וְהָעִיר נֶהְפֶּכֶת

עַל שַׁלְוַת הַמְיֹאָשִׁים וְהָעֲשׁוּקִים מִמַּעַשׂ,

עַל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ־לֹא־מַחְשְׁבוֹתֵינוּ,

עַל אֶקְרְנֵי הַחֲדָשׁוֹת

שֶׁהָיִינוּ כְּחוֹלְמִים בְּהָלְכֵנוּ לְאוֹרָם;

עַל שְׁתִיקַת כָּל הַכְּבָשִׂים, עַל נְאוּמֵי הַזְּאֵבִים,

עַל הָעִתּוֹנִים לְהַשְׂכִּיר, הָעוֹשִׂים רְצוֹן קוֹנָם,

וְעַל נְגִיסַת הַנּוֹגְשִׂים בָּנוּ, הָאוֹכְלִים עַל הַדָּם,

וְאֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף

פֶּן יִתָּבַע לְדִינָם.

 

עוֹד מְעַט וְהָעִיר נֶהְפֶּכֶת

עַל עַכְבָּרִים וַאֲנָשִׁים,

עַל הָעֵינַיִם הַמֻּשְׁפָּלוֹת בְּמַחְסוֹמֵי הַדְּרָכִים,

עַל הַמֵּתִים, כּוֹבְשֵׁי הָהָר,

תְּמוּנַת נוֹף מוֹלַדְתָּם,

עַל הִתְנַחֲלֻיּוֹת אַוּשְׁוִיץ וְהִתְנַחֲלֻיּוֹת מְצָדָה,

עַל הַשּׁוֹאָה שֶׁהָיְתָה, וְעַל זוֹ הַבָּאָה,

עָלֵינוּ וְעַל בָּנֵינוּ, עַל חֲצִיר הָעָם,

עַל קַדִּישׁ קִבְרֵנוּ וְעַל קַדִּישׁ קִבְרָם.

וְאַל נֹאמַר אָמֵן, וְאַל נְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם,

וְאַל נֵלֵךְ עוֹד לְשִׁיטָתָם, בְּחֻקֵּיהֶם, בְּעַוְלָתָם.

 

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹמַיִם – וְהָעִיר נֶהְפֶּכֶת,

וְאִם לֹא תֵּהָפֵךְ, הִפְכוּהָ!

 

 

 

 

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *