יהודה עמיחי
שיר מס' 11 מתוך המחזור
"טיול יהודי: השינוי הוא האלוהים, המוות נביאו"
וּבֵין הָעַרְבַּיִם בָּאוֹר הָאַחֲרוֹן רָאִינוּ
מִגְרַשׁ כַּדּוּרֶגֶל קְטַן מִדּוֹת בֵּין הַיְּעָרוֹת:
הַקַּוִּים הַלְּבָנִים מְחוּקִים מִזְּמַן וְאֵין גְּבוּל וְאֵין כְּלָלִים וְאֵין חֻקִּים.
שַׂחְקָנִים מֵתִים שִׂחֲקוּ וְלֹא נִרְאוּ
וְהַמַּשְׁרוֹקִית קוֹנְנָה כְּמוֹ נָשִׁים מְקוֹנְנוֹת,
וְהַשְּׁעָרִים הֵם שַׁעַר הַצֶּדֶק מִזֶּה וְשַׁעַר הָרַחֲמִים מִזֶּה,
הָרְשָׁתוֹת קְרוּעוֹת וְנַפְשׁוֹת הַמֵּתִים חָמְקוּ דַּרְכָּן.
וּבְאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ רַק הַכַּדּוּר הָיָה מַמָּשׁ בָּעֶשֶׂב
כַּדּוּר שָׁחֹר וְלָבָן, כְּמוֹ נִשְׁכַּח מִן הַיָּמִים הָהֵם.
אין תגובות