(על מלאכת העריכה) שיר בכיכובו של ג'וזף גורדון לויט (מתחיל שבע שורות מהסוף)

אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי בְּלִי עֲבוֹדָה

(פִּטֵּר אוֹתִי הַבֶּן זוֹנָה אַחֲרֵי שָׁנָה שֶׁל שְׁבָחִים)

וְנִשְׁאַרְתִּי בְּלִי אוֹטוֹ

(נָתַתִּי לְאָח שֶׁלִּי. כִּי הוּא צָרִיךְ. וַאֲנִי מֻבְטָל)

וְנִשְׁאַרְתִּי בְּלִי זַכָּאוּת לְבִטּוּחַ לְאֻמִּי

כִּי (כְּפִי שֶׁהִסְבִּירָה לִי בִּסְנִיף הַתְּקוּמָה בְּתֵל אָבִיב רְוִיטַל),

אֲנִי 'גְּבוּלִי'

(וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל לַתְּקוּמָה, חָרְצָה: "לֹא. לֹא. מַמָּשׁ לֹא")

וְאַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי בְּלִי אַהֲבָה

(עַל מִי אֲנִי עוֹבֵד? הִיא אָבְדָה הַרְבֵּה לִפְנֵי הָעֲבוֹדָה)

צָפִיתִי בְּסֶרֶט עַל בָּחוּר צָעִיר וִיפֵה־תֹאַר שֶׁחָלָה בְּסַרְטָן, אָדָם לֶרְנֶר

(אֵיזֶה שֵׁם),

וְגִלֵּם אוֹתוֹ הַשַּׂחְקָן ג'וֹזֶף גוֹרְדוֹן לֵוִיט

(God damn, אֵיזֶה שֵׁם),

וּבָכִיתִי וּבָכִיתִי מֵרֹב עֶצֶב עַל אָדָם וּמֵרֹב שִׂמְחָה שֶׁאֲנִי אָדָם

בָּרִיא

(בָּרוּךְ הַשֵּׁם) בָּרוּךְ הַשֵּׁם

(וּבְעֶצֶם שָׂמַחְתִּי בִּשְׁבִיל ג'וֹזֶף גוֹרְדוֹן, וְהִצְטַעַרְתִּי עַל עַצְמִי)

וְחָרַצְתִּי: יָא בַּכְיָן. מָה הַטַּעַם לַבְּכִי? מִתְגַּבְּרִים עַל פִּטּוּרִים

(לֹא. לֹא. מַמָּשׁ לֹא)

וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים לֹא בָּאוּ דְּמָעוֹת אֶל פִּי

(הוֹ, יַלְדוּתִי)

וְנִתְקַפְתִּי חֲרָדָה שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא יֶלֶד. מֻבְטָל וּגְבוּלִי עִם בִּטּוּחַ־לְתֻמִּי

(בְּלִי א"ד גוֹרְדוֹן אוֹ פְלַאשׁ גוֹרְדוֹן אוֹ יוֹסִי גוֹרְדוֹן

לֵוִיט)

לְבַד

וּבִגְלַל הַחֲרָדָה אֲנִי לֹא יָשֵׁן

וּבִגְלַל שֶׁאֲנִי לֹא יָשֵׁן, אֲנִי מִתְהַלֵּךְ

וּבִגְלַל שֶׁאֲנִי מִתְהַלֵּךְ, אֲנִי עוֹמֵד

עַל סַף דַּלְתְּךָ

מִתְאַמֵּן אֵיךְ לְהַגִּיד לְךָ

שֶׁחָזַרְתִּי (וְשֶׁאֶעֱשֶׂה מַאֲמָץ עִלָּאִי הַפַּעַם)

לְהִשָּׁאֵר