אֱלֹהַי נְשָׁמָה הַיּוֹדַעַת הַכֹּל, צַוִּי עַל הַשֶּׁקֶט לָסוּר לִמְעוֹנִי, צַוִּי עַל מְעוֹנִי לָסוּר אֶל הַשֶּׁקֶט. אֱלֹהַי נְשָׁמָה, אַתְּ יוֹדַעַת הַכֹּל, הוֹרִי לִי חַיִּים, לַמְּדִי אוֹתִי מָוֶת.   אֱלֹהַי נְשָׁמָה, אַתְּ, שֶׁהַתְּשׁוּבוֹת ...

מַה מִסְתַּתֵּר תַּחַת חֲצָאִית הַמּוֹרָה לְסִפְרוּת? לֹא סַרְגֵּל, לֹא מַד זָוִית וְלֹא כְּלִי מְדִידָה לֹא כְּלִי כִּמּוּת וְלֹא כְּלִי הַעֲרָכָה. רַק נָשִׁים חוֹלוֹת אַהֲבָה, מַאדָם בּוּבָארִי, אָנָה קַרֵנִינָה, רַק לֵב שָׁבוּר....

בֵּין תַּלְמִידִים, מוֹרִים, מִתְרוֹעֲעוֹת בְּתוֹךְ הַמַּעְגָּל אֲשֶׁר נִנְעַל כְּלַחְשׁוּשִׁים, הָאִי שֶׁמְּהַמֵּם אֶת הַגַּלִּים נִרְאֶה הָפוּךְ בַּמַּיִם כְּמוֹ בִּשְׁאָר חוּשִׁים.   פְּנֵיהֶן אוֹמְרוֹת אוֹתוֹ דָּבָר כִּמְצִלְתַּיִם, תִּלְבֹּשׁ...