בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ אָמוּת אוֹ לְמָחֳרָתוֹ, הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיֵּרְדוּ יְדִידִים, יַעַזְבוּ אֶת מְלַאכְתָּם לְיוֹם אַחֵר וְיִתְקַבְּצוּ מִסָּבִיב לְמַה שֶׁנּוֹתַר.   וְלֹא יִתְבּוֹשְׁשׁוּ שֶׁהֵם מְתֵי מְעָט, וּבְתֹקֶף, וְאִם צָרִיךְ גַּם בְּמַקְלוֹת...

מְחִירֵי הַמִּצְרָכִים הַמְסֻבְּסָדִים עָלוּ וְרוּחוֹ שֶׁל אָבִי נָפְלָה לֶחֶם שָׁחוֹר, הַלְוַאי שֶׁיָּמוּתוּ מַרְגָרִינָה בְּלוּ־בַּנְד, שֶׁהַשֵּׁד יִקַּח אוֹתָם שְׁנֵי לִיטֶר חָלָב, שֶׁחַיֵּיהֶם יַשְׁחִירוּ גְּבִינַת קוֹטֶג', שֶׁיִּשָּׁבְרוּ עַצְמוֹתֵיהֶם קְלָלו...